פרק 14: ראש השנה ופסח

ראש השנה סדר וסימני החג – "שנהיה לראש ולא לזנב"
כוונת אמרה זו היא שנלך אחר המושכלות אחר "הראש" החושב ולא ניגרר כמו ה- "זנב" מקור הביטוי הוא בתנ"ך "וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה" (דברים כח יג). המשכו של הפסוק לא תולה את ברכת ה' באכילה של דבר מה אלא בעשיית מצוות ה'.

את הסימנים מהחי ניתן להחליף בצומח (ישנם קהילות ספרדיות שלא אוכלים כלל דגים בערב החג כתב הרשב"ץ שלא נכון לאכול דגים כך מביא החיד"א והבן איש חי) בראש השנה. בזמן שאנחנו מבקשים רחמי שמיים עלינו ועל יקירנו מן הראוי שנגלה אנו תחילה רחמים כלפי בריותיו של השם.במקומו של ראש הדג ניתן לשים כל ראש של כל סוג ירק, את הדבש ניתן להחליף בכל מיני מתיקה אחרים כגון סוכר (כך נהוג בכמה קהילות ספרדיות) או דבש תמרים וכדומה.

גם בפסח , כששמים זרוע וביצה בקערת ליל הסדר, מדובר על מנהג ולא על חיוב, לכן ניתן לשים שני סוגי תבשילי ירקות שונים. רבא היה מהדר ושם תרד ואורז.

"מאי שני תבשילין? (מה הם שני התבשילין שהוזכרו במשנה) אמר רב הונא: סילקא וארוזא.(תרד ואורז) רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא (רבא היה מהדר ומחזר על תרד ואורז) הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא (הואיל ויצא מפיו של רב הונא, למרות שידע שרב הונא לא התכוון דווקא לירקות אלו, רצה לקיים כלשון הרב)" (פסחים, קיד ע"ב).

לסיכום: מעולם לא נאמר שיש חיוב או מצווה לשים ראש דג בראש השנה, או זרוע וביצה בקערת ליל הסדר. אלו הם פשוט מנהגים.