פרק 5: מה השתנה בימינו?

היום אנחנו הורגים את בעלי החיים אחרי זמן קצר, ומשך זמן חייהם הוא הזמן הגרוע ביותר עבורם. אנחנו אוכלים כמויות מן החי פי עשרות מונים מן העבר בשל הטכנולוגיה התעשייתית וזאת הסיבה לריבוי צער בעלי החיים. בעבר לא הייתה תעשייה, ולכן מתחילים לעסוק בכך בזמן זה.

מדוע נהיה עניין גדול בציבור בזמן הזה, בנושא צער בעלי חיים?

בעבר לא הייתה תעשייה. דברים השתנו. בעבר, לפני המצאת מכשירי הקירור והתחבורה וכיוצא באלה, אכלו בשר לעיתים רחוקות. היום עם הטכנולוגיה המאפשרת זאת – המצב השתנה לחלוטין. בעבר לא היו מפרידים את העגל מאמו בשעת הלידה, לא היו קוטמים את מקורן של התרנגולות, לא היו כלובי סוללה לתרנגולות (גודל שטח מחיה של עשרים סנטימטר), לא היו גורסים אפרוחים (את כל הזכרים בתעשיית הביצים ואת כל הפגומים בתעשיית בשר העוף), לא היו מחשמלים למוות את התרנגולות בגיל שנתיים למרות שיכולות להגיע לגיל חמש עשרה שנים. בעבר כמעט שלא היה צער בעלי חיים במהלך חייהם. בעלי החיים חיו שנים רבות, שחטו לאכילה מדי פעם בפעם ולא מעבר לכך. היום אנחנו הורגים את בעלי החיים אחרי זמן קצר, ותקופת חייהם היא הזמן הגרוע ביותר עבורם. אנחנו אוכלים כמויות מן החי פי עשרות מונים מן העבר בשל הטכנולוגיה התעשייתית וזאת הסיבה לריבוי צער בעלי החיים. בעבר לא הייתה תעשייה, ולכן מתחילים לעסוק בכך בזמן זה.

תרנגולת בטבע מטילה שלושים ביצים בשנה. היום גרמנו לתרנגולת להטיל למעלה משלוש מאות ביצים בשנה. מדמים להם את עונות השנה על ידי החשכה מרובה והארה מרובה, לצורך הטלה מוגברת של ביצים. זה הורס את גופה של התרנגולת, זה לא טבעי ומשחית אותה, היא הופכת מחוסרת נוצות וצינור ההטלה משתלשל מגופה.

לאחר שנתיים של כליאה סה"כ, תגיע משאית ועליה מכשיר הנקרא "מחשמלת" ללול ותחשמל למוות את כל התרנגולות והלול יתמלא בתרנגולות חדשות. השוני הוא בכמות המיוצרת והיא משפיעה ישירות על צער בעלי חיים, מאחר שיש לנו טכנולוגיה המאפשרת שינוי איברים באופן מלאכותי, פרות מייצרות עכשיו פי עשר חלב לעומת תנובתן בטבע. פרה ברפת תישלח לשחיטה לאחר כחמש שנים למרות שבטבע יכלה לחיות כעשרים שנה. אנו מתעללים בהן כדי לאכול מהן שלוש פעמים ביום ובזול.

אורח החיים של בעלי החיים מעולם לא היה עניין בעייתי בעבר, כי הם חיו בטוב. היום – זו הבעיה. ובעיה זו נסתרת מן הציבור.