פרק 4: היתר אכילת הבשר

פעם בתקופות קדומות כאשר היו יוצאים למלחמה היו לוקחים שלל, לא רק רכוש, גם נשים היו נחשבות שלל. זו למעשה מצווה מתרי"ג מצוות שנקראת אשת יפת תואר, שלפיה מותר לאדם לחטוף אישה משדה הקרב ואף לקיים אתה יחסים בניגוד לרצונה. ידעה התורה שבני האדם לא יקשיבו לאיסור של נוהג כזה שהיה מקובל בזמנם, ולכן הגבילה זאת על ידי דיני אשת יפת תואר. אסור לחוטף למנוע ממנה לבכות את ביתה והוריה במשך 40 יום, כך אולי משהו במצפון יתעורר אצלו וישחררה. וכן צריך הוא לגלח את שערות ראשה כדי לאבד מיופייה, ולא לגזוז את ציפורניה כדי לנוול את ידיה, כל זאת כדי להמאיסה בעיניו ואולי ישחררה לביתה.

ישנם דוגמאות נוספות בתורה שהן לא האידיאל, כמו ההיתר להינשא למספר נשים, לקחת שפחות ועבדים. לא כל דבר שהתורה התירה אנו צריכים לעשות. ישנם היתרים שהם בדיעבד, שהם לא רצון השם אלא הגיעו כפשרה של ויתור לאדם וכדי לצמצם את התופעה שבלאו הכי הייתה נעשית.

חכמים ביארו את הפשרה של הוויתור באכילת הבשר וקבלו אותה בדוגמא של חטיפת האישה משדה הקרב באומרם: "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע כשם שהתירה להם אשת יפת תואר ועל זה הדרך"